פסק-דין בתיק ה"פ 7760-07-11

1.  מחלוקת סביב השאלה למי תחזיר משטרת ישראל חפץ תפוס שתכלית תפיסתו  מוצתה ופגה מבחינתה. 
2. התפוס הוא רכב מ.ר. 70-113-16 מסוג מזדה לנטיס ( להלן :"התפוס" או "ה רכב").   
3. המחלוקת מתבררת בגדר דיון המאחד את ה"ת 48094-6-11, שהוגש  מלכתחילה בבימ"ש השלום בנתניה, ואת ה"פ 7760-7-11, שנפתחה מלכתחילה, בבימ"ש השלום בראשל"צ . הדיון אוחד בהחלטת כב'  נשיאת בימ"ש השלום במחוז המרכז ונקבע ליום 5.12.12 בפני אלא שלדיון קודם לא הייתה מסירה  .

להבהרת הדברים אתייחס  לתמצית הטענות בהליכים

תמצית  הטענות וההליכים

4. בה"ת 48094-6-11  פנה מר אזרואל  (להלן:" המבקש")  לבימ"ש השלום בנתניה   וביקש את החזרת התפוס.
5. נימוקיו העיקריים, היו שהתפוס  בבעלותו , אך  נלקח   מרשותו,  לרקע תלונת הגברת לוין מוחזק במשטרה ללא הצדקה ,ותוך פגיעה   בעבודתו כסוכן מכירות.לראיה לרכישת הרכב צירף "זיכרון דברים" שנחזה כחתום על ידי הגברת לוין .
6. המשטרה ציינה שכשלעצמה, אינה נוקטת עמדה ,  בשאלת זכות המבקש אך ציינה קיום  של סכסוך אזרחי שלו למול הגברת לוין ( גם להלן:" הצד השלישי" או " המבקשת בהמרצת הפתיחה")  הטוענת אף היא לזכות ברכב  ושלרקע סכסוך זה נפתח התיק  במשטרה. לפיכך ביקש בית המשפט  את תגובת הצד השלישי ( בהחלטת כב' השופט טרסי)  

7.   הגברת לוין הגיבה  והתנגדה לשחרור הרכב לידי המבקש. לגרסתה, יש לשחררו לידיה. בתמצית, היא לא התכחשה  לחתימתה על זיכרון הדברים, אך כפרה בתוקפו.בתצהירה,  טענה  גם שאולצה למכור את הרכב כי לאחר שנחתם זיכרון הדברים,  לא נערך חוזה מחייב, וכי בכל אופן הופר.זאת לרקע טענותיה  בה"פ 7760-7-11 .

8. בהמרצת הפתיחה  7760-7-11  התבקש  בית המשפט  להצהיר כי "הרכב היה ועודנו בבעלות המבקשת"  ואולם בנוסף עלה רצון בסעד אופרטיבי  נוסף של תביעה כספית נגד המבקש לפיצוי על נזקיה.  כבר בהמרצה נתבקש סעד אופרטיבי זמני,  של השבת הרכב לגברת לוין  שזהו סעד שקשה ליישבו עם סעד סופי  הצהרתי גרידא .
9. כאמור לעיל, לדיון קודם לא זומנו כל הטוענים לזכויות בתפוס, ולפיכך נקבע מועד דיון להיום . בתום הדיון נתבקשה גם המשיבה 2 לבצע  מסירה בעצמה . מסתבר שזאת בטעות לא בוצעה אך לפי דברי ב"כ הצד השלישי, קיימת ידיעה  לאור ביקור במשרדו של ב"כ הצד השלישי.

  הכרעה

10. נוכח המכלול שבפני,  הגעתי למסקנה שבשלב זה  יוחזר הרכב למבקש .לצורך דיון בסכסוך האזרחי על הצד השלישי, שהיא המבקשת בהמרצת הפתיחה, לנקוט בתובענה לסעד ממשי ואין להותיר  הליך של המרצת פתיחה לסעד הצהרתי  מכאן שהנני מבטל הדיון בדרך של המרצת הפתיחה.  להלן, אבאר הנימוקים להכרעה מן הכלל הנורמטיבי אל הפרטים  שבפני  ב"משולש היחסים" שבין המשטרה למבקשת ולצד השלישי .

דיון בנימוקים להכרעה

  המסגרת הנורמטיבית הנוגעת להחזרת תפוס  

11. הבקשה הנוגעת לתפוס, החזקתו או החזרתו, נדונה בכפוף להסדר לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 ( להלן: " הפקודה").
12.  בסעיף 34 לפקודה קיים מסלול המכונה " מסלול   שיפוטי" המסמיך את ביהמ"ש להורות   מה  יעשה בחפץ, לאחר שנתפס, האם יימסר  למי, או שינהגו בו אחרת והוא יובא לצורכי נוחיות כלשונו :"  מסירת התפוס לפי צו -על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט  הכל בתנאים שייקבעו בצו".

13.  תוצאת הדיון לפי סעיף 34  לפקודה בדבר מסירת החפץ לאדם מסוים היא צו שבמהותו זמני . יש לו השלכה ראייתית  על הבירור האזרחי כי   כשהחפץ  נמסר לאחד והאחר הטוען לזכות בו ורוצה להוציאו מידיו  עליו הראיה כמי שמוציא מחברו .

14.  קיימת גישה שלפיה לעיתים,  יש הצדקה להפנות  הצדדים גם  לתובענה אזרחית לצורך בירור הזכויות  .  השווה כב' השופט אנגלרד      בבש"פ 01 / 2671 שלמה (סולי) סיני נ' ז'אן מילרה פ"ד נה (4) 176, עמוד 188-189 ( 30.5.2001 )(להלן:"עניין שלמה סיני") המתייחס לראיה מנהלית  לצורך ההכרעה בדבר מסירת החפץ  בסעיף 34   די "בראיה לכאורה "כי הטוען לזכות זכאי להחזקתו. הכרעה בגדר סעיף זה  לא  מכריעה בגורל הזכויות  המהותיות בנכס ואפשר להשיג עליה בהליך אזרחי רגיל.  אגב, גם אם נלך לפי "תורת הסעדים הזמניים" ככלל, נחוץ רף של "זכות לכאורה"